כח ניסן תשעט: הכל מן האשה

מרצה חבד"י נודע הוזמן פעם להרצות בפני קהל סטודנטים יהודים במכללה בארצות הברית. הוא דיבר איתם על חיים של משמעות, רוחניות, גמילות חסדים וכן הלאה. בשלב השאלות עמדה סטודנטית אחת ואמרה: "ההרצאה היתה מאוד מעניינת, אך שמעתי דברים דומים מאוד גם מפי חכם בודהיסטי. גם הוא דיבר על רוחניות, משמעות וחמלה. הרעיונות הללו כלל אינם ייחודיים ליהדות."

כל הקהל השיב מבטו מהשואלת אל הרב, תוהה כיצד יוכל להשיב על דבריה. הרב שתק למשך כמה שניות, בהן התפלל שימצא את המלים הטובות ביותר. לבסוף אמר כך: "איני מכיר את האיש החכם שהזכרת, אך אמי זכרונה לברכה תמיד היתה אומרת, שכלפי חוץ אנשים יכולים לעבוד קשה להיות כל מיני דברים — צדיקים, רוחניים, גומלי חסדים. אך רק אדם אחד מעמיד אותם בפני נסיון אמיתי, ומכיר אותם לפני ולפנים כדי לדעת באיזו מידה הם עומדים בו: האשה שלהם. ובכן, מה אשתו של אותו חכם אומרת עליו?"

הסטודנטית נעה לאחור. "אין לו אשה", השיבה, "הוא נזיר". "אה", השיב לה הרב, ולא היה צריך לומר דבר נוסף.

זוכרים את מלכי התוהו מאתמול? לפי הקבלה, בעיות התקשורת שלהם התחילו מכך שלא היו נשואים. או שלא היתה להם אשה כלל, כמו הנזיר דלעיל, או שהיו להם הרמונות מלאים נשים, שזה אומר שלא היתה להם אשה משמעותית אחת. בלי אשה, הם לא ידעו דו-שיח אמיתי מה הוא, הפריה הדדית מה היא. רק את עצמם הם ידעו, ולכן חזונם לא התגשם.

רוחניות אמיתית מתחילה מתקשורת אמיתית עם הזולת, ותקשורת אמיתית עם הזולת מתחילה מקשר טוב עם בן הזוג. שבעת המלכים לא הבינו זאת, ולכן הם נקראים מלכי תוהו. רק המלך השמיני שקם אחריהם, הדר שמו, הבין זאת. הוא נשא אשה טובה ונבונה בשם מהיטבאל, התייעץ אתה לפני כל צעד ושיקלל את דעתה בהחלטותיו. הדבר איפשר לו ללמוד גם מכל שבעה המלכים שקדמו לו, ולשלב מכל חזונותיהם במלכותו. לכן מלכותו עמדה לו, והוא נקרא מלך של תיקון.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ: http://bit.do/pnina_yomit