כה ניסן תשעט: סופרים את הימים

מדי שנה, בין פסח לשבועות, אנו מוזמנים להצטרף למסע בשם "ספירת העומר". עניינה של הספירה הוא לתווך בין החוויה המטלטלת של יציאת מצרים (היציאה לחירות במובן של חופש ממשעבד חיצוני) לבין קבלת התורה (חירות במובן של מציאת היעוד שלנו). זהו תהליך של הבראה, עיבוד ורכישת כלים, שכולנו צריכים לעבור בין היציאה ממצב אחד בחיים לבין הכניסה למצב חדש ומתוקן יותר.

כעת, דמיינו שאנו באוטובוס בן 3 קומות, כאשר בכל קומה יש למלה 'ספירה' מובן אחר, ואנו עובדים בה על משהו אחר:

הקומה הראשונה היא עצם הספירה עצמה, ספירה מלשון מספר, והיא מתבטאת במנהגי האבלות של ספירת העומר (למשל האיסור להסתפר). מדי ערב יש לעמוד ולמנות את מספר הימים שעברו מאז יציאת מצרים. באקט זה אנו מזכירים לעצמנו כי ימינו ספורים, וכי יש 'לספור' ולהעריך כל יום בחיינו בו איננו במצרים. ספירת הימים מביאה אותנו להכרה בחסד הזמן המרפא כל הפצעים, ומשמשת כלי לקומה השניה של הספירה, מלשון 'סיפור' (בה נעסוק מחר).

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ: http://bit.do/pnina_yomit